[1]ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך[2]ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים־הלילה[3]ורחצת וסכת ושמת שמלתך [Q: שמלתיך] עליך־וירדתי [Q: וירדת] הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות[4]ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי [Q: ושכבת] והוא יגיד לך את אשר תעשין[5]ותאמר אליה כל אשר תאמרי [Q: אלי] אעשה[6]ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה[7]ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב[8]ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו[9]ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה[10]ויאמר ברוכה את ליהוה בתי־היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים־אם דל ואם עשיר[11]ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את[12]ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני[13]ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר[14]ותשכב מרגלותו עד הבקר ותקם בטרום [Q: בטרם] יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן[15]ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה־ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר[16]ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה־את כל אשר עשה לה האיש[17]ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר [Q: אלי] אל תבואי ריקם אל חמותך[18]ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום