|
|
| [1]ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך |
[1]Afterward Naomi her mother in law said unto her, My daughter, shall not I seek rest for thee, that thou mayest prosper? |
| [2]ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים־הלילה |
[2]Now also is not Boaz our kinsman, with whose maids thou wast? Behold, he winoweth barley tonight in the floor. |
| [3]ורחצת וסכת ושמת שמלתך [Q: שמלתיך] עליך־וירדתי [Q: וירדת] הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות |
[3]Wash thyself therefore, and anoint thee, and put thy raiment upon thee, and get thee down to the floor: let not the man know of thee, until he have left eating and drinking. |
| [4]ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי [Q: ושכבת] והוא יגיד לך את אשר תעשין |
[4]And when he shall sleep, mark the place where he layeth him down, and go, and uncover the place of his feet, and lay thee down, and he shall tell thee what thou shalt do. |
| [5]ותאמר אליה כל אשר תאמרי [Q: אלי] אעשה |
[5]And she answered her, All that thou biddest me, I will do. |
| [6]ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה |
[6]So she went down unto the floor, and did according to all that her mother in law bade her. |
| [7]ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב |
[7]And when Boaz had eaten, and drunken, and cheered his heart, he went to lie down at the end of the heap of corn, and she came softly, and uncovered the place of his feet, and lay down. |
| [8]ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו |
[8]And at midnight the man was afraid and caught hold: and lo, a woman lay at his feet. |
| [9]ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה |
[9]Then he said, Who art thou? And she answered, I am Ruth thine handmaid: spread therefore the wing of thy garment over thine handmaid: for thou art the kinsman. |
| [10]ויאמר ברוכה את ליהוה בתי־היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים־אם דל ואם עשיר |
[10]Then said he, Blessed be thou of the Lord, my daughter: thou hast showed more goodness in the latter end, than at the beginning, in as much as thou followedst not young men, were they poor or rich. |
| [11]ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את |
[11]And now, my daughter, fear not: I will do to thee all that thou requirest: for all the city of my people doth know, that thou art a virtuous woman. |
| [12]ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני |
[12]And now, it is true that I am thy kinsman, howbeit there is a kinsman nearer than I. |
| [13]ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר |
[13]Tarry tonight, and when morning is come, if he will do the duty of a kinsman unto thee, well, let him do the kinsman's duty: but if he will not do the kinsman's part, then will I do the duty of a kinsman, as the Lord liveth: sleep until the morning. |
| [14]ותשכב מרגלותו עד הבקר ותקם בטרום [Q: בטרם] יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן |
[14]And she lay at his feet until the morning: and she arose before one could know another: for he said, Let no man know, that a woman came into the floor. |
| [15]ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה־ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר |
[15]Also he said, Bring the sheet that thou hast upon thee, and hold it. And when she held it, he measured six measures of barley, and laid them on her, and went into the city. |
| [16]ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה־את כל אשר עשה לה האיש |
[16]And when she came to her mother in law, she said, Who art thou, my daughter? And she told her all that the man had done to her, |
| [17]ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר [Q: אלי] אל תבואי ריקם אל חמותך |
[17]And said, These six measures of barley gave he me: for he said to me, Thou shalt not come empty unto thy mother in law. |
| [18]ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום |
[18]Then said she, My daughter, sit still, until thou know how the thing will fall: for the man will not be in rest, until he hath finished the matter this same day. |