[1]על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו[2]אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות־אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו[3]מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם[4]כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו־עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי[5]השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ[6]מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מר ולבונה מכל אבקת רוכל[7]הנה מטתו שלשלמה־ששים גברים סביב לה מגברי ישראל[8]כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות[9]אפריון עשה לו המלך שלמה־מעצי הלבנון[10]עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם[11]צאנה וראינה בנות ציון במלך שלמה־בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו