[1]אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך[2]דודי ירד לגנו לערגות הבשם־לרעות בגנים וללקט שושנים[3]אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים[4]יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות[5]הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד[6]שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם[7]כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך[8]ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר[9]אחת היא יונתי תמתי־אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה[10]מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה־אימה כנדגלות[11]אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים[12]לא ידעתי־נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב[13][No verse]