|
|
| [1]ויהי דבר יהוה צבאות לאמר |
[1]Again the word of the Lord of hosts came to me, saying, |
| [2]כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה |
[2]Thus saith the Lord of hosts, I was jealous for Zion with great jealousy, and I was jealous for her with great wrath. |
| [3]כה אמר יהוה שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר יהוה צבאות הר הקדש |
[3]Thus saith the Lord, I will return unto Zion, and will dwell in the midst of Jerusalem: and Jerusalem shall be called a city of truth, and the mountain of the Lord of hosts, the holy mountain. |
| [4]כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים |
[4]Thus saith the Lord of hosts, There shall yet old men and old women dwell in the streets of Jerusalem, and every man with his staff in his hand for very age. |
| [5]ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה |
[5]And the streets of the city shall be full of boys and girls, playing in the streets thereof. |
| [6]כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם־גם בעיני יפלא נאם יהוה צבאות |
[6]Thus saith the Lord of hosts, Though it be impossible in the eyes of the remnant of this people in these days, should it therefore be impossible in my sight, saith the Lord of hosts? |
| [7]כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש |
[7]Thus saith the Lord of hosts, Behold, I will deliver my people from the east country, and from the west country. |
| [8]והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים־באמת ובצדקה |
[8]And I will bring them, and they shall dwell in the midst of Jerusalem, and they shall be my people, and I will be their God in truth, and in righteousness. |
| [9]כה אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה־מפי הנביאים אשר ביום יסד בית יהוה צבאות ההיכל להבנות |
[9]Thus saith the Lord of hosts, Let your hands be strong, ye that hear in these days these words by the mouth of the prophets, which were in the day, that the foundation of the house of the Lord of hosts was laid, that the temple might be builded. |
| [10]כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר ואשלח את כל האדם איש ברעהו |
[10]For before these days there was no hire for man nor any hire for beast, neither was there any peace to him that went out or came in because of the affliction: for I set all men, everyone against his neighbor. |
| [11]ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה־נאם יהוה צבאות |
[11]But now, I will not entreat the residue of this people as afore time, saith the Lord of hosts. |
| [12]כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה־את כל אלה |
[12]For the seed shall be prosperous: the vine shall give her fruit, and the ground shall give her increase, and the heavens shall give their dew, and I will cause the remnant of this people to possess all these things. |
| [13]והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל־כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל תיראו תחזקנה ידיכם |
[13]And it shall come to pass, that as ye were a curse among the heathen, O house of Judah, and house of Israel, so will I deliver you, and ye shall be a blessing: fear not, but let your hands be strong. |
| [14]כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי |
[14]For thus saith the Lord of hosts, As I thought to punish you, when your fathers provoked me unto wrath, saith the Lord of hosts, and repented not, |
| [15]כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלם ואת בית יהודה אל תיראו |
[15]So again have I determined in these days to do well unto Jerusalem, and to the house of Judah: fear ye not. |
| [16]אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את רעהו־אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם |
[16]These are the things that ye shall do. Speak ye every man the truth unto his neighbor: execute judgment truly and uprightly in your gates, |
| [17]ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאם יהוה |
[17]And let none of you imagine evil in your hearts against his neighbor, and love no false oath: for all these are the things that I hate, saith the Lord. |
| [18]ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר |
[18]And the word of the Lord of hosts came unto me, saying, |
| [19]כה אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו |
[19]Thus saith the Lord of hosts, The fast of the fourth month, and the fast of the fifth, and the fast of the seventh, and the fast of the tenth, shall be to the house of Judah joy and gladness, and prosperous high feasts: therefore love the truth and peace. |
| [20]כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות |
[20]Thus saith the Lord of hosts, That there shall yet come people, and the inhabitants of great cities. |
| [21]והלכו יושבי אחת אל אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את פני יהוה ולבקש את יהוה צבאות אלכה גם אני |
[21]And they that dwell in one city, shall go to another, saying, Up, let us go and pray before the Lord, and seek the Lord of hosts: I will go also. |
| [22]ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלם ולחלות את פני יהוה |
[22]Yea, great people and mighty nations shall come to seek the Lord of hosts in Jerusalem, and to pray before the Lord. |
| [23]כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם־כי שמענו אלהים עמכם |
[23]Thus saith the Lord of hosts, In those days shall ten men take hold out of all languages of the nations, even take hold of the skirt of him that is a Jew, and say, We will go with you: for we have heard that God is with you. |