[1]ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים[2]ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו[3]ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי[4]ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו[5]ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו[6]ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו[7]ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני[8]ויאמר לי מי אתה ויאמר [Q: ואמר] אליו עמלקי אנכי[9]ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני־כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי[10]ואעמד עליו ואמתתהו־כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה[11]ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו[12]ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל־כי נפלו בחרב[13]ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי[14]ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה[15]ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת[16]ויאמר אליו דוד דמיך [Q: דמך] על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה[17]ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו[18]ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר[19]הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים[20]אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים[21]הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם־ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים־מגן שאול בלי משיח בשמן[22]מדם חללים מחלב גבורים־קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם[23]שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו[24]בנות ישראל־אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן[25]איך נפלו גברים בתוך המלחמה־יהונתן על במותיך חלל[26]צר לי עליך אחי יהונתן־נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים[27]איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה