[1]ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפיבשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ־ונבל יין[2]ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם [Q: והלחם] והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר[3]ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם־כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי[4]ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפיבשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך[5]ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל[6]ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו[7]וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל[8]השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה[9]ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו[10]ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי [Q: כה] יקלל וכי [Q: כי] יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן[11]ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל־כי אמר לו יהוה[12]אולי יראה יהוה בעוני [Q: בעיני] והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה[13]וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר[14]ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם[15]ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו[16]ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד־אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלום יחי המלך יחי המלך[17]ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך[18]ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל־לא [Q: לו] אהיה ואתו אשב[19]והשנית למי אני אעבד־הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך[20]ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה[21]ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך[22]ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל[23]ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל [Q: איש] בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם