[1]ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד־חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו[2]גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא [Q: המוציא] והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל[3]ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל[4]בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך[5]בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה[6]וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה[7]וילכד דוד את מצדת ציון־היא עיר דוד[8]ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו [Q: שנואי] נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית[9]וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה[10]וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו[11]וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד[12]וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל[13]ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות[14]ואלה שמות הילדים לו־בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה[15]ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע[16]ואלישמע ואלידע ואליפלט[17]וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה[18]ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים[19]וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך[20]ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא־בעל פרצים[21]ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו[22]ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים[23]וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים[24]ויהי בשמעך [Q: כשמעך] את קול צעדה בראשי הבכאים־אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים[25]ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר