[1]בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש־מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים[2]בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר יהוה אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה[3]ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים־בצום ושק ואפר[4]ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו[5]חטאנו ועוינו והרשענו [Q: הרשענו] ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך[6]ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל מלכינו שרינו ואבתינו־ואל כל עם הארץ[7]לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה ולישבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך[8]יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך[9]לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו[10]ולא שמענו בקול יהוה אלהינו־ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים[11]וכל ישראל עברו את תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד האלהים־כי חטאנו לו[12]ויקם את דבריו [Q: דברו] אשר דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו־להביא עלינו רעה גדלה אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלם[13]כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת באה עלינו ולא חלינו את פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך[14]וישקד יהוה על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק יהוה אלהינו על כל מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו[15]ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו רשענו[16]אדני ככל צדקתך ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל סביבתינו[17]ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם־למען אדני[18]הטה אלהי אזנך ושמע־פקחה [Q: פקח] עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך־כי על רחמיך הרבים[19]אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי־כי שמך נקרא על עירך ועל עמך[20]ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי־על הר קדש אלהי[21]ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב[22]ויבן וידבר עמי ויאמר־דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה[23]בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד־כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה[24]שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם [Q: ולהתם] חטאות [Q: חטאת] ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים[25]ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד־שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים[26]ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות[27]והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם