[1]ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותפל עלי שם יד אדני יהוה[2]ואראה והנה דמות כמראה אש־ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין החשמלה[3]וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה[4]והנה שם־כבוד אלהי ישראל כמראה אשר ראיתי בבקעה[5]ויאמר אלי־בן אדם שא נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בבאה[6]ויאמר אלי־בן אדם הראה אתה מהם [Q: מה הם] עשים תועבות גדלות אשר בית ישראל עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות[7]ויבא אתי אל פתח החצר ואראה והנה חר אחד בקיר[8]ויאמר אלי בן אדם חתר נא בקיר ואחתר בקיר והנה פתח אחד[9]ויאמר אלי בא וראה את התועבות הרעות אשר הם עשים פה[10]ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל־מחקה על הקיר סביב סביב[11]ושבעים איש מזקני בית ישראל ויאזניהו בן שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה[12]ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו־עזב יהוה את הארץ[13]ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים[14]ויבא אתי אל פתח שער בית יהוה אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז[15]ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה[16]ויבא אתי אל חצר בית יהוה הפנימית והנה פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש[17]ויאמר אלי הראית בן אדם־הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם[18]וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם