[1]ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך[2]ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה[3]ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה[4]וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן[5]ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען[6]ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ[7]וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו[8]ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל־ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה[9]ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה[10]ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ[11]ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את[12]והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו[13]אמרי נא אחתי את־למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך[14]ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד[15]ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה[16]ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים[17]וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם[18]ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא[19]למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך[20]ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו