[1]ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר[2]והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו[3]והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר[4]ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה[5]ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד־בריאות וטבות[6]והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים־צמחות אחריהן[7]ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום[8]ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה[9]וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום[10]פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים־אתי ואת שר האפים[11]ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו[12]ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר[13]ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה[14]וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה[15]ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו[16]ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה[17]וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר[18]והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו[19]והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע[20]ותאכלנה הפרות הרקות והרעות־את שבע הפרות הראשנות הבריאת[21]ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ[22]וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד־מלאת וטבות[23]והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים־צמחות אחריהם[24]ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי[25]ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה[26]שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא[27]ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים־יהיו שבע שני רעב[28]הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה[29]הנה שבע שנים באות־שבע גדול בכל ארץ מצרים[30]וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ[31]ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד[32]ועל השנות החלום אל פרעה פעמים־כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו[33]ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים[34]יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע[35]ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים־ושמרו[36]והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב[37]וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו[38]ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה־איש אשר רוח אלהים בו[39]ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך[40]אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך[41]ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים[42]ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו[43]וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים[44]ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו־בכל ארץ מצרים[45]ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים[46]ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים[47]ותעש הארץ בשבע שני השבע־לקמצים[48]ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה[49]ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד־עד כי חדל לספר כי אין מספר[50]וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און[51]ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי[52]ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי[53]ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים[54]ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם[55]ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו[56]והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים[57]וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ