[1]ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן[2]ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה[3]ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך־גם אנחנו גם אבותינו[4]ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן[5]ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך[6]ארץ מצרים לפניך הוא־במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן־ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי[7]ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה[8]ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך[9]ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם[10]ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה[11]ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס־כאשר צוה פרעה[12]ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו־לחם לפי הטף[13]ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב[14]וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה[15]ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף[16]ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם־אם אפס כסף[17]ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא[18]ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו[19]למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו־קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם[20]ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה[21]ואת העם־העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו[22]רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה־על כן לא מכרו את אדמתם[23]ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה[24]והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם־ולאכל לטפכם[25]ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה[26]וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה־לחמש רק אדמת הכהנים לבדם־לא היתה לפרעה[27]וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד[28]ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו־שבע שנים וארבעים ומאת שנה[29]ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים[30]ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך[31]ויאמר השבעה לי־וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה