[1]ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה[2]מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה־איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים־איש ואשתו[3]גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ[4]כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה[5]ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה[6]ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ[7]ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו־אל התבה מפני מי המבול[8]מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף־וכל אשר רמש על האדמה[9]שנים שנים באו אל נח אל התבה־זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח[10]ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ[11]בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש־ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו[12]ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה[13]בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם־אל התבה[14]המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף[15]ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים[16]והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו[17]ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ[18]ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים[19]והמים גברו מאד מאד־על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים[20]חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים[21]ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ־וכל האדם[22]כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה־מתו[23]וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה[24]ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום