[1]ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים[2]ביום ההוא כרם חמר ענו לה[3]אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה[4]חמה אין לי מי יתנני שמיר שית במלחמה־אפשעה בה אציתנה יחד[5]או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי[6]הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה[7]הכמכת מכהו הכהו אם כהרג הרגיו הרג[8]בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים[9]לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים[10]כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה[11]ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם בינות הוא־על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו[12]והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל[13]והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם