[1]ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך־יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו [2]ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה־אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד [3]ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש [4]ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלהי השמים [5]ואמר למלך־אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבתי־ואבננה [6]ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד מתי יהיה מהלכך־ומתי תשוב וייטב לפני המלך וישלחני ואתנה לו זמן [7]ואומר למלך־אם על המלך טוב אגרות יתנו לי על פחוות עבר הנהר אשר יעבירוני עד אשר אבוא אל יהודה [8]ואגרת אל אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר אבוא אליו ויתן לי המלך כיד אלהי הטובה עלי [9]ואבוא אל פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים [10]וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה אשר בא אדם לבקש טובה לבני ישראל [11]ואבוא אל ירושלם ואהי שם ימים שלשה [12]ואקום לילה אני ואנשים מעט עמי ולא הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם הבהמה אשר אני רכב בה [13]ואצאה בשער הגיא לילה ואל פני עין התנין ואל שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר המפרוצים [Q: הם פרוצים] ושעריה אכלו באש [14]ואעבר אל שער העין ואל ברכת המלך ואין מקום לבהמה לעבר תחתי [15]ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא־ואשוב [16]והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה־עד כן לא הגדתי [17]ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש לכו ונבנה את חומת ירושלם ולא נהיה עוד חרפה [18]ואגיד להם את יד אלהי אשר היא טובה עלי ואף דברי המלך אשר אמר לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה [19]וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה הדבר הזה אשר אתם עשים־העל המלך אתם מרדים [20]ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין חלק וצדקה וזכרון־בירושלם
Credits
Source: unbound.biola.edu
Top