[1]ואלה הבאים אל דויד לציקלג עוד עצור מפני שאול בן קיש והמה בגבורים עזרי המלחמה[2]נשקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת־מאחי שאול מבנימן[3]הראש אחיעזר ויואש בני השמעה הגבעתי ויזואל [Q: ויזיאל] ופלט בני עזמות וברכה ויהוא הענתתי[4]וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל השלשים[5]וירמיה ויחזיאל ויוחנן ויוזבד הגדרתי[6]אלעוזי וירימות ובעליה ושמריהו ושפטיהו החריפי [Q: החרופי][7]אלקנה וישיהו ועזראל ויועזר וישבעם־הקרחים[8]ויועאלה וזבדיה בני ירחם מן הגדור[9]ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה־ערכי צנה ורמח ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר[10]עזר הראש עבדיה השני אליאב השלשי[11]משמנה הרביעי ירמיה החמשי[12]עתי הששי אליאל השבעי[13]יוחנן השמיני אלזבד התשיעי[14]ירמיהו העשירי מכבני עשתי עשר[15]אלה מבני גד ראשי הצבא אחד למאה הקטן והגדול לאלף[16]אלה הם אשר עברו את הירדן בחדש הראשון והוא ממלא על כל גדיתיו [Q: גדותיו] ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב[17]ויבאו מן בני בנימן ויהודה עד למצד לדויד[18]ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם לשלום באתם אלי לעזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח[19]ורוח לבשה את עמשי ראש השלושים [Q: השלישים] לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד[20]וממנשה נפלו על דויד בבאו עם פלשתים על שאול למלחמה־ולא עזרם כי בעצה שלחהו סרני פלשתים לאמר בראשינו יפול אל אדניו שאול[21]בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה[22]והמה עזרו עם דויד על הגדוד כי גבורי חיל כלם ויהיו שרים בצבא[23]כי לעת יום ביום יבאו על דויד לעזרו־עד למחנה גדול כמחנה אלהים[24]ואלה מספרי ראשי החלוץ לצבא באו על דויד חברונה להסב מלכות שאול אליו־כפי יהוה[25]בני יהודה נשאי צנה ורמח־ששת אלפים ושמונה מאות חלוצי צבא[26]מן בני שמעון גבורי חיל לצבא־שבעת אלפים ומאה[27]מן בני הלוי־ארבעת אלפים ושש מאות[28]ויהוידע הנגיד לאהרן ועמו שלשת אלפים ושבע מאות[29]וצדוק נער גבור חיל ובית אביו שרים עשרים ושנים[30]ומן בני בנימן אחי שאול שלשת אלפים ועד הנה מרביתם שמרים משמרת בית שאול[31]ומן בני אפרים עשרים אלף ושמונה מאות־גבורי חיל אנשי שמות לבית אבותם[32]ומחצי מטה מנשה שמונה עשר אלף אשר נקבו בשמות לבוא להמליך את דויד[33]ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל־ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם[34]מזבלון יוצאי צבא ערכי מלחמה בכל כלי מלחמה־חמשים אלף ולעדר בלא לב ולב[35]ומנפתלי שרים אלף ועמהם בצנה וחנית שלשים ושבעה אלף[36]ומן הדני ערכי מלחמה עשרים ושמונה אלף ושש מאות[37]ומאשר יוצאי צבא לערך מלחמה־ארבעים אלף[38]ומעבר לירדן מן הראובני והגדי וחצי שבט מנשה בכל כלי צבא מלחמה־מאה ועשרים אלף[39]כל אלה אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שלם באו חברונה להמליך את דויד על כל ישראל וגם כל שרית ישראל לב אחד־להמליך את דויד[40]ויהיו שם עם דויד ימים שלושה אכלים ושותים כי הכינו להם אחיהם[41]וגם הקרובים אליהם עד יששכר וזבלון ונפתלי מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבלים וצמוקים ויין ושמן ובקר וצאן־לרב כי שמחה בישראל