[1]ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל[2]אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו־עד עולם[3]ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו[4]ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים[5]לבני קהת־אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים[6]לבני מררי־עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים[7]לבני גרשום־יואל השר ואחיו מאה ושלשים[8]לבני אליצפן־שמעיה השר ואחיו מאתים[9]לבני חברון־אליאל השר ואחיו שמונים[10]לבני עזיאל עמינדב השר־ואחיו מאה ושנים עשר[11]ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב[12]ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו[13]כי למבראשונה לא אתם־פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט[14]ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל[15]וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה־בכתפם במטות עליהם[16]ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים־משמיעים להרים בקול לשמחה[17]ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו[18]ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל־השערים[19]והמשררים הימן אסף ואיתן־במצלתים נחשת להשמיע[20]וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו־בנבלים על עלמות[21]ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו־בכנרות על השמינית לנצח[22]וכנניהו שר הלוים במשא־יסר במשא כי מבין הוא[23]וברכיה ואלקנה שערים לארון[24]ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים [Q: מחצרים] בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון[25]ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את ארון ברית יהוה מן בית עבד אדם־בשמחה[26]ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית יהוה ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים[27]ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד[28]וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות[29]ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה