|
|
| [1]צבא אנא דינ דתדעונ אחי דאבהינ כלהונ תחית עננא הוו וכלהונ בימא עברו |
[1]Brethre, I woulde not that ye shoulde be ignoraunt, howe that all our fathers were vnder the cloude, and all passed through the sea |
| [2]וכלהונ ביד מושׁא עמדו בעננא ובימא |
[2]And were all baptized vnto Moyses in the cloude, & in the sea |
| [3]וכלהונ חדא מאכולתא דרוחא אכלו |
[3]And dyd all eate of one spirituall meate |
| [4]וכלהונ חד משׁתיא דרוחא אשׁתיו שׁתינ הוו גיר מנ כאפא דרוחא דאתיא הות עמהונ כאפא דינ הי הו הוא משׁיחא |
[4]And dyd all drynke of one maner of spirituall drynke. (And they dranke of that spirituall rocke that folowed them, which rocke was Christe. |
| [5]אלא לא הוא בסוגאהונ אצטבי אלהא נפלו גיר במדברא |
[5]But in many of them had God no delite: For they were ouerthrowen in the wildernesse |
| [6]הלינ דינ טופסא לנ הו הוו דלא הוינ רגינ בישׁתא איכנא דהנונ רגו |
[6]These veryly are ensamples to vs, to thintent that we shoulde not lust after euyll thynges, as they also lusted |
| [7]ואפ לא נהוא פלחי פתכרא איכנא דאפ מנהונ פלחו איכ דכתיב דיתב עמא למאכל ולמשׁתא וקמו למשׁתעיו |
[7]Neither be ye idolatours, as [were] some of them, as it is written: The people sate downe to eate and drynke, and rose vp to play |
| [8]אפ לא נזנא איכנא דמנהונ זניו ונפלו בחד יומא עסרינ ותלתא אלפינ |
[8]Neither let vs commit fornication, as some of them committed fornication, and fell in one daye three and thirtie thousande |
| [9]ולא ננסא למשׁיחא איכנא דמנהונ נסיו ואובדו אנונ חוותא |
[9]Neither let vs tempt Christe, as some of them tempted, and were destroyed of serpentes |
| [10]ואפ לא תרטנונ איכנא דמנהונ רטנו ואבדו באידי מחבלנא |
[10]Neither murmure ye, as some of the also murmured, and were destroyed of the destroyer |
| [11]הלינ דינ כלהינ דגדשׁ להונ לטופסנ הוי ואתכתב מטל מרדותא דילנ דחרתהונ דעלמא עלינ מטית |
[11]All these thinges happened vnto them for ensamples: but they are written to put vs in remembraunce, whom the endes of the worlde are come vpon |
| [12]מכיל מנ דסבר דקמ נזדהר דלא נפל |
[12]Wherfore, let hym that thynketh he standeth, take heede lest he fall |
| [13]נסיונא לא מטיכונ אלא דבח אנשׁא מהימנ הו דינ אלהא דלא נרפיכונ דתתנסונ יתיר מנ מדמ דמצינ אנתונ אלא נעבד לנסיונכונ מפקנא איכנא דתשׁכחונ למסיברו |
[13]There hath no temptation taken you, but such as foloweth the nature of man: But God is faythfull, which shall not suffer you to be tempted aboue your strength: but shall with the temptation make away that ye maye be able to beare it |
| [14]מטל הנא חביבי ערוקו מנ פולחנא דפתכרא |
[14]Wherfore my deare beloued, flee from idolatrie |
| [15]איכ דלחכימא אמר אנא דונו אנתונ מדמ דאמר אנא |
[15]I speake as vnto them which haue discretion, iudge ye what I say |
| [16]כסא הו דתודיתא דמברכינ חננ לא הוא שׁותפותא איתוהי דדמה דמשׁיחא ולחמא הו דקצינ חננ לא הוא שׁותפותא איתוהי דפגרה דמשׁיחא |
[16]The cuppe of blessyng which we blesse, is it not ye partakyng of the blood of Christe? The bread which we breake, is it not the partakyng of the body of Christe |
| [17]איכנא הכיל דחד הו לחמא הו הכנא כלנ חד חננ פגר כלנ גיר מנ הו הו חד לחמא נסבינ חננ |
[17]For we that are many, are one bread and one body, in as much as we all are partakers of one bread |
| [18]חזו ליסריל דבבסר לא הוא אילינ דאכלינ דבחא הוינ שׁותפא למדבחא |
[18]Beholde Israel after the fleshe. Are not they which eate of the sacrifices, partakers of the aulter |
| [19]מנא הכל אמר אנא דפתכרא מדמ איתוהי או דבחא דפתכרא מדמ הו לא |
[19]What say I then? that the idol is any thyng? Or that it which is offered to idols is any thyng |
| [20]אלא הו מדמ דדבחינ חנפא לשׁאדא הו דבחינ ולא לאלהא לא דינ צבא אנא דתהוונ שׁותפא לשׁאדא |
[20][Nay] but [this I saye] that the thinges which the gentiles offer, they offer to deuyls, & not to God. And I woulde not that ye shoulde haue felowshippe with the deuils |
| [21]לא משׁכחינ אנתונ דתשׁתונ כסא דמרנ וכסא דשׁאדא ולא משׁכחינ אנתונ דתשׁתותפונ בפתורא דמרנ ובפתורא דשׁאדא |
[21]Ye can not drynke ye cup of the Lorde, and the cup of deuils. Ye can not be partakers of the Lordes table, and of the table of deuyls |
| [22]או דלמא מטנו מטנינ חננ למרנ דלמא חסינינ חננ מנה |
[22]Either do we prouoke the Lorde to anger? Are we stronger then he |
| [23]כל מדמ שׁליט לי אלא לא כל מדמ פקח כל מדמ שׁליט לי אלא לא כל מדמ מבנא |
[23]All thynges are lawfull for me, but all thynges are not expedient: All thynges are lawfull for me, but all thynges edifie not |
| [24]לא אנשׁ דנפשׁה נהוא בעא אלא כל אנשׁ אפ דחברה |
[24]Let no man seeke his owne: but euery man anothers wealth |
| [25]כל מדמ דמזדבנ במקלונ הויתונ אכלינ דלא עוקבא מטל תארתא |
[25]Whatsoeuer is solde in the market, that eate, and aske no question for conscience sake |
| [26]דמריא הי גיר ארעא במלאה |
[26]For the earth is the Lordes, and all that therin is |
| [27]אנ אנשׁ דינ מנ חנפא קרא לכונ וצבינ אנתונ למאזל כל מדמ דמתתסימ קדמיכונ אכולו דלא עוקבא מטל תארתא |
[27]If any of them which beleue not, byd you [to a feast] and ye be disposed to go, whatsoeuer is set before you, eat, asking no question for conscience sake |
| [28]אנ אנשׁ דינ נאמר לכונ הנא דדביחא הו לא תאכלונ מטל הו דאמר לכונ ומטל תארתא |
[28]But yf any man say vnto you, this is offred vnto idols, eate not [of it] for his sake that shewed it, and for conscience sake. The earth is the Lordes and all that therin is |
| [29]תארתא דינ אמר אנא לא הוא דילכונ אלא דהו דאמר למנא גיר חארותי מתתדינא מנ תארתא דאחרנא |
[29]Conscience I say, not thyne, but of the other. For why is my libertie, iudged of another mans conscience |
| [30]אנ אנא בטיבותא מתחשׁח אנא מנא מתגדפ אנא על מדמ דאנא מודא אנא |
[30]For, if I take my part with thankes, why am I euyll spoken of, for that wherfore I geue thankes |
| [31]אנ אכלינ אנתונ הכיל ואנ שׁתינ אנתונ ואנ מדמ עבדינ אנתונ כל מדמ לתשׁבוחתא דאלהא הויתונ עבדינ |
[31]Whether therfore ye eate or drynke, or whatsoeuer ye do, do all to the prayse of God |
| [32]דלא תוקלא הוו ליהודיא ולארמיא ולעדתה דאלהא |
[32]See that ye geue none offence, neither to the Iewes, nor yet to the Grecians, neither to the Churche of God |
| [33]איכ דאפ אנא בכל מדמ לכל אנשׁ שׁפר אנא ולא בעא אנא מדמ דלי פקח אלא מדמ דלסגיאא פקח דנחונ |
[33]Euen as I please all men in all thynges, not seking myne owne profite, but [the profite] of many, that they might be saued |