[1]ויהי בשנת שלש להושע בן אלה מלך ישראל מלך חזקיה בן אחז מלך יהודה[2]בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אבי בת זכריה[3]ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דוד אביו[4]הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן[5]ביהוה אלהי ישראל בטח ואחריו לא היה כמהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו[6]וידבק ביהוה לא סר מאחריו וישמר מצותיו אשר צוה יהוה את משה[7]והיה יהוה עמו בכל אשר יצא ישכיל וימרד במלך אשור ולא עבדו[8]הוא הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר[9]ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו־היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך אשור על שמרון־ויצר עליה[10]וילכדה מקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה היא שנת תשע להושע מלך ישראל נלכדה שמרון[11]ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן־וערי מדי[12]על אשר לא שמעו בקול יהוה אלהיהם ויעברו את בריתו את כל אשר צוה משה עבד יהוה ולא שמעו ולא עשו[13]ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות־ויתפשם[14]וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי־את אשר תתן עלי אשא וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה שלש מאות ככר כסף ושלשים ככר זהב[15]ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך[16]בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל יהוה ואת האמנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך אשור[17]וישלח מלך אשור את תרתן ואת רב סריס ואת רבשקה מן לכיש אל המלך חזקיהו בחיל כבד־ירושלם ויעלו ויבאו ירושלם ויעלו ויבאו ויעמדו בתעלת הברכה העליונה אשר במסלת שדה כבס[18]ויקראו אל המלך ויצא אלהם אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנה הספר ויואח בן אסף המזכיר[19]ויאמר אליהם רבשקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת[20]אמרת אך דבר שפתים־עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי[21]עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו[22]וכי תאמרון אלי אל יהוה אלהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם[23]ועתה התערב נא את אדני את מלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם[24]ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני־הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים[25]עתה המבלעדי יהוה עליתי על המקום הזה להשחתו יהוה אמר אלי עלה על הארץ הזאת והשחיתה[26]ויאמר אליקים בן חלקיהו ושבנה ויואח אל רבשקה דבר נא אל עבדיך ארמית־כי שמעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החמה[27]ויאמר אליהם רבשקה העל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החמה לאכל את חריהם [Q: צואתם] ולשתות את שניהם [Q: מימי רגליהם] עמכם[28]ויעמד רבשקה ויקרא בקול גדול יהודית וידבר ויאמר שמעו דבר המלך הגדול מלך אשור[29]כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם מידו[30]ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה ולא תנתן את העיר הזאת ביד מלך אשור[31]אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר מלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי ברו[32]עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמתו ואל תשמעו אל חזקיהו כי יסית אתכם לאמר יהוה יצילנו[33]ההצל הצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור[34]איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים־הנע ועוה כי הצילו את שמרון מידי[35]מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי[36]והחרישו העם ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו[37]ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו־קרועי בגדים ויגדו לו דברי רבשקה