[1]ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר[2]ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם[3]והמשכלים־יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד[4]ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר־עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת[5]וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר[6]ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד מתי קץ הפלאות[7]ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש־תכלינה כל אלה[8]ואני שמעתי ולא אבין ואמרה־אדני מה אחרית אלה[9]ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ[10]יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו[11]ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם־ימים אלף מאתים ותשעים[12]אשרי המחכה ויגיע לימים־אלף שלש מאות שלשים וחמשה[13]ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין