[1]ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו[2]ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך[3]ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום[4]וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי־אמר חלמא לעבדיך [Q: לעבדך] ופשרא נחוא[5]ענה מלכא ואמר לכשדיא [Q: לכשדאי] מלתה מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון[6]והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני[7]ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה[8]ענה מלכא ואמר־מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא[9]די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון [Q: הזדמנתון] למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני[10]ענו כשדיא [Q: כשדאי] קדם מלכא ואמרין־לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי[11]ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין־די מדרהון עם בשרא לא איתוהי[12]כל קבל דנה־מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל[13]ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה[14]באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא־די נפק לקטלה לחכימי בבל[15]ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל[16]ודניאל על ובעה מן מלכא די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא[17]אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע[18]ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזא דנה־די לא יהובדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל[19]אדין לדניאל בחזוא די ליליא־רזא גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא[20]ענה דניאל ואמר־להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא[21]והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה[22]הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא [Q: ונהורא] עמה שרא[23]לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא[24]כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד־העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא[25]אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע[26]ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך [Q: האיתך] כהל להודעתני חלמא די חזית־ופשרה[27]ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזא די מלכא שאל־לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא[28]ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא[29]אנתה [Q: אנת] מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא[30]ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע[31]אנתה [Q: אנת] מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא־צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל[32]הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש[33]שקוהי די פרזל רגלוהי־מנהון [Q: מנהן] די פרזל ומנהון [Q: ומנהן] די חסף[34]חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון[35]באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב־ומלאת כל ארעא[36]דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא[37]אנתה [Q: אנת] מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך[38]ובכל די דארין [Q: דירין] בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה [Q: אנת] הוא ראשה די דהבא[39]ובתרך תקום מלכו אחרי־ארעא [Q: ארע] מנך ומלכו תליתיא [Q: תליתאה] אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא[40]ומלכו רביעיה [Q: רביעאה] תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלן תדק ותרע[41]ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון [Q: מנהן] חסף די פחר ומנהון [Q: ומנהן] פרזל־מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא[42]ואצבעת רגליא מנהון [Q: מנהן] פרזל ומנהון [Q: ומנהן] חסף־מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוא תבירה[43]די [Q: ודי] חזית פרזלא מערב בחסף טינא־מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא[44]וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא[45]כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא־אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה[46]באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה[47]ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין־וגלה רזין די יכלת למגלא רזא דנה[48]אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין־על כל חכימי בבל[49]ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא