[1]מקץ שבע שנים תעשה שמטה[2]וזה דבר השמטה־שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה[3]את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך[4]אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה[5]רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום[6]כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו[7]כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך־לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון[8]כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו[9]השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא[10]נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך[11]כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך[12]כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה־ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך[13]וכי תשלחנו חפשי מעמך־לא תשלחנו ריקם[14]העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו[15]וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה־היום[16]והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך[17]ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן[18]לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך־כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה[19]כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר־תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך[20]לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה־אתה וביתך[21]וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע־לא תזבחנו ליהוה אלהיך[22]בשעריך תאכלנו־הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל[23]רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים