[1]ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש־שבע ועשרים ומאה מדינה[2]בימים ההם־כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה[3]בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות־לפניו[4]בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום[5]ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה־שבעת ימים בחצר גנת ביתן המלך[6]חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש־ודר וסחרת[7]והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך[8]והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו־לעשות כרצון איש ואיש[9]גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים־בית המלכות אשר למלך אחשורוש[10]ביום השביעי כטוב לב המלך ביין־אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש[11]להביא את ושתי המלכה לפני המלך־בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא[12]ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו[13]ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים כי כן דבר המלך לפני כל ידעי דת ודין[14]והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן־שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה במלכות[15]כדת מה לעשות במלכה ושתי־על אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים[16]ויאמר מומכן [Q: ממוכן] לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש[17]כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו־ולא באה[18]והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף[19]אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה[20]ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן־למגדול ועד קטן[21]וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן[22]וישלח ספרים אל כל מדינות המלך־אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו להיות כל איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו