[1]ויהי דבר יהוה אלי לאמר[2]בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם־הלוא הצאן ירעו הרעים[3]את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו[4]את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך[5]ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה[6]ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש[7]לכן רעים שמעו את דבר יהוה[8]חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו[9]לכן הרעים־שמעו דבר יהוה[10]כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה[11]כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים[12]כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות־כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל[13]והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאותים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ[14]במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל[15]אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה[16]את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט[17]ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים[18]המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו־ואת הנותרים ברגליכם תרפשון[19]וצאני־מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה[20]לכן כה אמר אדני יהוה־אליהם הנני אני־ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה[21]יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות־עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה[22]והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה[23]והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן־את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה[24]ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי[25]וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים[26]ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו[27]ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם[28]ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד[29]והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים[30]וידעו כי אני יהוה אלהיהם־אתם והמה עמי בית ישראל־נאם אדני יהוה[31]ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם־נאם אדני יהוה