[1]ויהי דבר יהוה אלי לאמר [2]בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה [3]וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם [4]ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו־דמו בראשו יהיה [5]את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט [6]והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש־הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש [7]ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני [8]באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו־הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש [9]ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו־הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת [10]ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה [11]אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו־בית ישראל [12]ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה־ביום חטאתו [13]באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטח על צדקתו ועשה עול־כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות [14]ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה [15]חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול־חיו יחיה לא ימות [16]כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה [17]ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן [18]בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול־ומת בהם [19]ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה־עליהם הוא יחיה [20]ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל [21]ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש־לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר [22]ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד [23]ויהי דבר יהוה אלי לאמר [24]בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה [25]לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם־ודם תשפכו והארץ תירשו [26]עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו [27]כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו [28]ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר [29]וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו [30]ואתה בן אדם־בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה [31]ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך [32]והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם [33]ובבאה הנה באה־וידעו כי נביא היה בתוכם
Credit

Source: unbound.biola.edu
Top