[1]ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר[2]בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם[3]כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי[4]ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ[5]ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך[6]והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך[7]וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו[8]כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה[9]והכעסתי־לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם[10]והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך[11]כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך[12]בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה[13]והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם[14]אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך־נאם אדני יהוה[15]בתתי את ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה־בהכותי את כל יושבי בה וידעו כי אני יהוה[16]קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה[17]ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר[18]בן אדם־נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות־את יורדי בור[19]ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים[20]בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה[21]ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול־את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב[22]שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב[23]אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים[24]שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור[25]בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה־סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן[26]שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים[27]ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם־כי חתית גבורים בארץ חיים[28]ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב־את חללי חרב[29]שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור[30]שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור[31]אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה־חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה[32]כי נתתי את חתיתו [Q: חתיתי] בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה־נאם אדני יהוה