[1]ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת־הרי ישראל שמעו דבר יהוה[2]כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו[3]לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם[4]לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב[5]לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש־למען מגרשה לבז[6]לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם[7]לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו[8]ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא[9]כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם[10]והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה[11]והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה[12]והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם[13]כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי [Q: את] ומשכלת גויך [Q: גוייך] היית[14]לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך [Q: וגוייך] לא תכשלי [Q: תשכלי] עוד־נאם אדני יהוה[15]ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך [Q: וגוייך] לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה[16]ויהי דבר יהוה אלי לאמר[17]בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני[18]ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה[19]ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים[20]ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי־באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו[21]ואחמל על שם קדשי אשר חללהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה[22]לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם[23]וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם[24]ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם[25]וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם[26]ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר[27]ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם[28]וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים[29]והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב[30]והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב־בגוים[31]וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם[32]לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה־יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל[33]כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם־והושבתי את הערים ונבנו החרבות[34]והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר[35]ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו[36]וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי[37]כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם[38]כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה־כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה