[1]ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו־הנגבה[2]ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב[3]וילך למסעיו מנגב ועד בית אל־עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי[4]אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה[5]וגם ללוט־ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים[6]ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו[7]ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ[8]ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו[9]הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה[10]וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה־לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער[11]ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו[12]אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם[13]ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד[14]ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם־צפנה ונגבה וקדמה וימה[15]כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם[16]ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ־גם זרעך ימנה[17]קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה[18]ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא־אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה