[1]אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך־שכרך הרבה מאד[2]ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר[3]ויאמר אברם־הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי[4]והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך[5]ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים־אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך[6]והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה[7]ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים־לתת לך את הארץ הזאת לרשתה[8]ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה[9]ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל[10]ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר[11]וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם[12]ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו[13]ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם־ארבע מאות שנה[14]וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול[15]ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה[16]ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה[17]ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה[18]ביום ההוא כרת יהוה את אברם־ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת[19]את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני[20]ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים[21]ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי