[1]ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר[2]ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה[3]ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל[4]ואבימלך לא קרב אליה ויאמר־אדני הגוי גם צדיק תהרג[5]הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת[6]ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה[7]ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב־דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך[8]וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד[9]ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי[10]ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה[11]ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי[12]וגם אמנה אחתי בת אבי הוא־אך לא בת אמי ותהי לי לאשה[13]ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא[14]ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו[15]ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב[16]ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך־הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת[17]ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו־וילדו[18]כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם