[1]ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ [2]וירא אתה שכם בן חמור החוי־נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה [3]ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער [4]ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה [5]ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם [6]ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו [7]ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה [8]וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם־תנו נא אתה לו לאשה [9]והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם [10]ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם־שבו וסחרוה והאחזו בה [11]ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן [12]הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה [13]ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה־וידברו אשר טמא את דינה אחתם [14]ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה־לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו [15]אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר [16]ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד [17]ואם לא תשמעו אלינו להמול־ולקחנו את בתנו והלכנו [18]וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור [19]ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו [20]ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר [21]האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם [22]אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו־להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים [23]מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו [24]וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר־כל יצאי שער עירו [25]ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר [26]ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו [27]בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר־אשר טמאו אחותם [28]את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו [29]ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית [30]ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי [31]ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו
Credit

Source: unbound.biola.edu
Top