[1]ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה[2]ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי[3]וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו[4]וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו[5]ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו־בבית ובשדה[6]ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה[7]ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי[8]וימאן־ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי[9]איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים[10]ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה[11]ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם־בבית[12]ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה[13]ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה[14]ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול[15]ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה[16]ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו[17]ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו־לצחק בי[18]ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה[19]ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו[20]ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר־מקום אשר אסורי [Q: אסירי] המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר[21]ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר[22]ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה[23]אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח