[1]ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם[2]ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו[3]ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה[4]הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם[5]וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום[6]וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו[7]ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם[8]ונח מצא חן בעיני יהוה[9]אלה תולדת נח־נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח[10]ויולד נח שלשה בנים־את שם את חם ואת יפת[11]ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס[12]וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ[13]ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני־כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ[14]עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר[15]וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה[16]צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה[17]ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע[18]והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה־אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך[19]ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה־להחית אתך זכר ונקבה יהיו[20]מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו־שנים מכל יבאו אליך להחיות[21]ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה[22]ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים־כן עשה