[1]ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ[2]ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו[3]כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל[4]אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו[5]ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו־אדרש את נפש האדם[6]שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם[7]ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה[8]ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר[9]ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם[10]ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ[11]והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ[12]ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם־לדרת עולם[13]את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ[14]והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן[15]וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר[16]והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ[17]ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ[18]ויהיו בני נח היצאים מן התבה־שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען[19]שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ[20]ויחל נח איש האדמה ויטע כרם[21]וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה[22]וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ[23]ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו[24]וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן[25]ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו[26]ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו[27]יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו[28]ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה[29]ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת