[1]כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני[2]קראו להם כן הלכו מפניהם־לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון[3]ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים[4]בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל[5]לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב[6]וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה־ממעצותיהם[7]ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו־יחד לא ירומם[8]איך אתנך אפרים אמגנך ישראל־איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי[9]לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש־בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר[10]אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים[11]יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה[12][No verse]