[1]משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות[2]תשאות מלאה עיר הומיה־קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה[3]כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו[4]על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי[5]כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות־בגי חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר[6]ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן[7]ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה[8]ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער[9]ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה[10]ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה[11]ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם[12]ויקרא אדני יהוה צבאות־ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק[13]והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות[14]ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות[15]כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית[16]מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו[17]הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה[18]צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך־קלון בית אדניך[19]והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך[20]והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו[21]והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה[22]ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח[23]ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו[24]ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן־מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים[25]ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה־כי יהוה דבר