[1]קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה[2]כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח[3]וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם[4]ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול־כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה[5]כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט[6]חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום[7]וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן[8]כי יום נקם ליהוה־שנת שלומים לריב ציון[9]ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה[10]לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב־לנצח נצחים אין עבר בה[11]וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו[12]חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס[13]ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה[14]ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח[15]שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה[16]דרשו מעל ספר יהוה וקראו־אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן[17]והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה־לדור ודור ישכנו בה