[1]ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה[2]וישלח את אליקים אשר על הבית ואת שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים־אל ישעיהו בן אמוץ הנביא[3]ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה[4]אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה[5]ויבאו עבדי המלך חזקיהו־אל ישעיהו[6]ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אותי[7]הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל ארצו והפלתיו בחרב בארצו[8]וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש[9]וישמע על תרהקה מלך כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר[10]כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור[11]הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות־להחרימם ואתה תנצל[12]ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלשר[13]איה מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה[14]ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה[15]ויתפלל חזקיהו אל יהוה לאמר[16]יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ[17]הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי[18]אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את כל הארצות־ואת ארצם[19]ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן־ויאבדום[20]ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה לבדך[21]וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור[22]זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון־אחריך ראש הניעה בת ירושלם[23]את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל[24]ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו[25]אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור[26]הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה־ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות[27]וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה[28]ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי[29]יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני־ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה[30]וזה לך האות־אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים־ואכול [Q: ואכלו] פרים[31]ויספה פליטת בית יהודה הנשארה־שרש למטה ועשה פרי למעלה[32]כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה זאת[33]לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה[34]בדרך אשר בא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאם יהוה[35]וגנותי על העיר הזאת להושיעה־למעני ולמען דוד עבדי[36]ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים[37]ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה[38]ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו