[1]עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש־כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא[2]התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו [Q: התפתחי] מוסרי צוארך שביה בת ציון[3]כי כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו[4]כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו[5]ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ[6]לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני[7]מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב־משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך[8]קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון[9]פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם[10]חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו[11]סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה־הברו נשאי כלי יהוה[12]כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל[13]הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד[14]כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם[15]כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו