[1]וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים[2]ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו אותה לי לאשה[3]ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה־כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני[4]ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא־כי תאנה הוא מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל[5]וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו[6]ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה[7]וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון[8]וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש[9]וירדהו אל כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש[10]וירד אביהו אל האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים[11]ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו[12]ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם־ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים[13]ואם לא תוכלו להגיד לי־ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו־חודה חידתך ונשמענה[14]ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים[15]ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה־פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא[16]ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני־החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי־ולך אגיד[17]ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה[18]ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם־לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי[19]ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו[20]ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו