[1]וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה[2]לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו[3]וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון[4]ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה[5]ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנוהו לענותו ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף[6]ותאמר דלילה אל שמשון הגידה נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך[7]ויאמר אליה שמשון אם יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא חרבו־וחליתי והייתי כאחד האדם[8]ויעלו לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים־אשר לא חרבו ותאסרהו בהם[9]והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את היתרים כאשר ינתק פתיל הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו[10]ותאמר דלילה אל שמשון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה נא לי במה תאסר[11]ויאמר אליה־אם אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא נעשה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד האדם[12]ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט[13]ותאמר דלילה אל שמשון עד הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים־הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה־אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת[14]ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את היתד הארג ואת המסכת[15]ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול[16]ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים־ותאלצהו ותקצר נפשו למות[17]ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי־כי נזיר אלהים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם[18]ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי הגיד לה [Q: לי] את כל לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם[19]ותישנהו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו[20]ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו[21]ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים [Q: האסורים][22]ויחל שער ראשו לצמח כאשר גלח[23]וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם־ולשמחה ויאמרו־נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבנו[24]ויראו אתו העם ויהללו את אלהיהם כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את חללינו[25]ויהי כי טוב [Q: כטוב] לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו ויקראו לשמשון מבית האסירים [Q: האסורים] ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים[26]ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשני [Q: והמישני] את העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם[27]והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון[28]ויקרא שמשון אל יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים[29]וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם־אחד בימינו ואחד בשמאלו[30]ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלשתים ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו[31]וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את ישראל עשרים שנה