[1]וישמע פשחור בן אמר הכהן והוא פקיד נגיד בבית יהוה את ירמיהו נבא את הדברים האלה[2]ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה[3]ויהי ממחרת ויצא פשחור את ירמיהו מן המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך־כי אם מגור מסביב[4]כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם־ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב[5]ונתתי את כל חסן העיר הזאת ואת כל יגיעה ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה[6]ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר־אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר[7]פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי[8]כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום[9]ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל[10]כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלמי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו[11]ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח[12]ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי[13]שירו ליהוה־הללו את יהוה כי הציל את נפש אביון מיד מרעים[14]ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך[15]ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר־שמח שמחהו[16]והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים[17]אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם[18]למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי