[1]ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה בשנת [Q: בשנה] הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל העם לאמר[2]כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל־לאמר שברתי את על מלך בבל[3]בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית יהוה־אשר לקח נבוכדנאצר מלך בבל מן המקום הזה ויביאם בבל[4]ואת יכניה בן יהויקים מלך יהודה ואת כל גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל המקום הזה־נאם יהוה כי אשבר את על מלך בבל[5]ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל העם העמדים בבית יהוה[6]ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית יהוה וכל הגולה מבבל אל המקום הזה[7]אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל העם[8]הנביאים אשר היו לפני ולפניך־מן העולם וינבאו אל ארצות רבות ועל ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר[9]הנביא אשר ינבא לשלום־בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו יהוה באמת[10]ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו[11]ויאמר חנניה לעיני כל העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את על נבכדנאצר מלך בבל בעוד שנתים ימים מעל צואר כל הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו[12]ויהי דבר יהוה אל ירמיה אחרי שבור חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר[13]הלוך ואמרת אל חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל[14]כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על צואר כל הגוים האלה לעבד את נבכדנאצר מלך בבל־ועבדהו וגם את חית השדה נתתי לו[15]ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא שמע נא חנניה לא שלחך יהוה־ואתה הבטחת את העם הזה על שקר[16]לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי סרה דברת אל יהוה[17]וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי