[1]אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה[2]כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ[3]מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו־לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים[4]על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור[5]באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי[6]הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך־הרגעי ודמי[7]איך תשקטי ויהוה צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה