[1]בעת ההיא נאם יהוה ויציאו [Q: יוציאו] את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלם־מקבריהם[2]ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו[3]ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת־בכל המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות[4]ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב[5]מדוע שובבה העם הזה ירושלם־משבה נצחת החזיקו בתרמת־מאנו לשוב[6]הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו־אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם [Q: במרוצתם] כסוס שוטף במלחמה[7]גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס [Q: וסיס] ועגור שמרו את עת באנה ועמי־לא ידעו את משפט יהוה[8]איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים[9]הבשו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם[10]לכן אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים־כי מקטן ועד גדול כלה בצע בצע מנביא ועד כהן־כלה עשה שקר[11]וירפו את שבר בת עמי על נקלה־לאמר שלום שלום ואין שלום[12]הבשו כי תועבה עשו גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו־לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה[13]אסף אסיפם נאם יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל־ואתן להם יעברום[14]על מה אנחנו ישבים־האספו ונבוא אל ערי המבצר ונדמה שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי ראש כי חטאנו ליהוה[15]קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה[16]מדן נשמע נחרת סוסיו־מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה־עיר וישבי בה[17]כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין להם לחש ונשכו אתכם נאם יהוה[18]מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי[19]הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם־בהבלי נכר[20]עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו[21]על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני[22]הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי[23]מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי