[1]איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים־וסר מרע[2]ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות[3]ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם[4]והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם[5]ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם־כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים[6]ויהי היום־ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם[7]ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה[8]ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע[9]ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים[10]הלא את [Q: אתה] שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו־מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ[11]ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו־אם לא על פניך יברכך[12]ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך־רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה[13]ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור[14]ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם[15]ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך[16]עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך[17]עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך[18]עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור[19]והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך[20]ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו[21]ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה־יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך[22]בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים