[1]כי הנה בימים ההמה־ובעת ההיא אשר אשוב [Q: אשיב] את שבות יהודה וירושלם[2]וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו[3]ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו[4]וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם[5]אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם[6]ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם[7]הנני מעירם־מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם[8]ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר[9]קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים־יגשו יעלו כל אנשי המלחמה[10]כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני[11]עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך[12]יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים־מסביב[13]שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת־השיקו היקבים כי רבה רעתם[14]המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ[15]שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם[16]ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל[17]וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד[18]והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים[19]מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם[20]ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור[21]ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון