[1]ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר[2]קום לך אל נינוה העיר הגדולה־וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני[3]ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה[4]ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר[5]וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם[6]ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך־אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד[7]ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה[8]ויאמרו אליו־הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא־מה ארצך ואי מזה עם אתה[9]ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה[10]וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח־כי הגיד להם[11]ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער[12]ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם[13]ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה־ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם[14]ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית[15]וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו[16]וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים[17][No verse]