[1]ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר[2]קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך[3]ויקם יונה וילך אל נינוה־כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים־מהלך שלשת ימים[4]ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת[5]ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם[6]ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר[7]ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה־אל ירעו ומים אל ישתו[8]ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם[9]מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד[10]וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם־ולא עשה