[1]איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות[2]בני ציון היקרים המסלאים בפז־איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר[3]גם תנין [Q: תנים] חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים [Q: כיענים] במדבר[4]דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם[5]האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות[6]ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים[7]זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם[8]חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ[9]טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזבו מדקרים מתנובת שדי[10]ידי נשים רחמניות־בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי[11]כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסדתיה[12]לא האמינו מלכי ארץ וכל [Q: כל] ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם[13]מחטאות נביאיה עונת כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים[14]נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם[15]סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו־כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוספו לגור[16]פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים [Q: וזקנים] לא חננו[17]עודינה [Q: עודינו] תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע[18]צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצנו מלאו ימינו כי בא קצנו[19]קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו[20]רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים[21]שישי ושמחי בת אדום יושבתי [Q: יושבת] בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס־תשכרי ותתערי[22]תם עונך בת ציון־לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך